דור פוזנר

ביום שבת היה לי יום חופשי והחלטתי יחד עם מרטין מגרמניה שנעשה טיול למקום שיש בו שלג כדי שנוכל להתאמן בהליכה על קרחונים. הצטרפו אלינו קלה משוודיה וקרו מפינלנד, ארזנו ארוחת צהריים ויצאנו מוקדם לרכבל שמוביל לאגם אושיננזה. אגם אושיננזה הוא מקום מדהים שמתמלא יותר ויותר בקיץ מהמים של השלג הנמס. בפעם הקודמת שהייתי באגם הוא היה הרבה יותר קטן והפעם כבר היו סירות קטנות ששטות בו. מהאגם התחלנו לטפס עוד יותר גבוה, מאוד גבוה! אחרי עלייה של עשר דקות ברכבל כדי להגיע לאגם, עלינו ברגל במשך שלוש שעות עד שהגענו לפרונדן-הט\ מלון קטן מעץ עם מסעדה קטנה וכמעט בלי כלום. הבאנו לבעלים את העיתון של היום בתמורה לאירוח קצר והסבר על המקום. את האספקה האחרונה הוא קיבל לפני יותר משבוע. ב-הט פגשנו מדריך מהמרכז שמומחה לשלג וקרח והוא הסכים לקחת אותנו לסיבוב של שעתיים על הקרחון. לבשנו קסדות, ריתמות ודוקרנים על הנעליים, יחד עם כל הביגוד החם שהיה לנו, נקשרנו כולנו בחבל אחד ויצאנו לדרך. ההליכה היתה ממש חוויתית, כל צעד נלקח בחשבון, צריך לדרוך בעיקר על קרח וכמה שפחות על שלג ואני למדתי את זה בדרך הקשה. אחרי צעד לא נכון השלג שמתחת...

ביום החופשי שלי נסעתי עם ג'ייסון מצפון-אירלנד לברן, עיר הבירה של שוויץ. מזג האוויר היה בעיקר גשום אבל זה לא הפריע לנו לעשות טיול רגלי ברחובות העיר. הסתובבנו בעיקר במרכז העיר ובעיר העתיקה, ראינו המון חנויות ייחודיות כמו חנות חרוזים, חנות מיניאטורות, חנות שעוני קוקייה וכמובן המון חנויות שוקולד, אבל הדבר שהכי בולט בעיר הם המוזיאונים. ברן מלאה במוזיאונים מכל הסוגים ואנחנו ביקרנו במוזיאון ההיסטוריה בתערוכה של אלברט איינשטיין שהיה תושב העיר. השם "ברן" מגיע מהמילה Bear - דוב והאגדה מספרת שהדוכס ברטולד החמישי שייסד את העיר בשנת 1191 החליט שהעיר תיקרא על שם בעל החיים הראשון שיצליח לצוד. למרות שזו רק אגדה זה לא הפריע לעיר לאמץ את הדוב כסמל הקנטון ברן וגם להקים "מאורת דובים" במרכז העיר. הלכנו לראות את מאורת הדובים וגילינו לצערנו שהדוב האחרון מת לפני שלושה חודשים וכעת מחכים לפתיחה של פארק דובים חדש בעיר. לקחנו מפה של העיר עם סימוני הנקודות המעניינות ופשוט הלכנו מנקודה לנקודה. ראינו את "כנסיית רוח הקודש", הלכנו בשוק הגדול של כיכר ברן, ראינו את "מגדל הכלא...

ביום רביעי הגיעו להתארח במרכז שלוש בנות מישראל: נועה, שני וענבר, שלושתן בדיוק סיימו את הלימודים והחליטו לטייל בשוויץ במשך שבועיים בחופש שיש להן עד תחילת שנת השירות. הן לא בוגרות של תנועת הצופים אלא של תנועת "המחנות העולים" מירושלים, אבל זה לא משנה, כשמגיעים למקום כזה נכנסים לאווירה בקלות. עשיתי להן סיור במקום ואפילו התבלבלתי בין עברית לאנגלית הרבה פעמים. היה מצחיק לשמוע את המבטא הישראלי ממישהו אחר ולראות שלמרות שלא הכרנו לפני - בחו"ל כל ישראל חברים. באחד הערבים צירפתי אותם לפעילות קנדר-צ'לנג' יחד עם צופים ממדינות שונות ואחר-כך הן לימדו אותי יחד עם אנשים מכל העולם משחק קלפים חדש. הטיול שלהן רק התחיל בקנדרסטג ומכאן הן המשיכו לטיול רגלי של שבועיים בהרים השוויצרים.

אתמול לקחתי קבוצה של גרמנים למסע בעקבות התפתחות האלפים. מזג האוויר היה מעולה, המסלול בדיוק שופץ ואפילו בנו גשר חדש, חוברת ההדרכה כללה 4 פעולות בארבע נקודות בדרך ואני כבר עשיתי את המסלול מספיק פעמים כדי להכיר את הדרך בעל פה. הבעיה היחידה היתה שאף אחד מהחניכים לא מדבר אנגלית (ובטח שלא עברית). התחלתי במשחק פתיחה, כמו שעושים רק בישראל, והצלחתי ללמד אותם כמה מילים בעברית וגם לספור עד עשר. אחר-כך יצאנו לדרך כשאת כל בדיקת הציוד עשיתי דרך הצגת כל הציוד שלי. את היווצרות האלפים הדגמנו בעזרת התנגשות של חניך "אירופה" בחניכה "אפריקה" ובאותה שיטה של הדגמה והרבה הצגות עם הידיים עברנו מסלול שלם מבריאת העולם, דרך עידן הקרח ועד היום. לפני שלושה ימים הדרכתי את אותו טיול אבל עם קבוצה מסקוטלנד. בסקוטלנד מדברים אנגלית כשפת-אם אבל יש להם מבטא כל-כך חזק שפשוט לא הצלחתי להבין מילה ממה שהם אמרו. אבל בגלל שהם הבינו אותי הם לא הצליחו לקלוט למה אני לא מבין אותם והם לא הסכימו להאט את קצב הדיבור או להסביר לי דברים עם הידיים. בסופו של דבר זה היה טיול מוצלח ובעיקר מצחיק, אבל ללא ספק יותר קל לתקשר ע...

מהיום בבוקר במשך שישה שבועות יהיה כומר נוצרי בקנדרסטג שנשלח על-ידי אגודה נוצרית כלשהי ותפקידו לא ממש ברור. הוא יתפעל את פינת התפילה שיש בשטח המחנה ואולי יארגן עוד קצת פעילות למי שיבקש. אני לקחתי אותו לסיור בכל המבנים של המרכז, השטח המחנה ואפילו בשמורת הטבע הצמודה. דיברנו קצת ובעיקר חשבנו מה הוא כבר יכול לעשות כאן ואיך הוא ישווק את עצמו לקבוצות שרובן תכננו לפחות חצי שנה מראש את כל הפעילות שלהן. בצהריים נסעתי לבקתה על הר "אושינן" בגובה 1890 מ' כדי לפגוש קבוצה מאיטליה שהגיעה בערב. הפעם מזג האוויר היה טוב ויכולתי לראות את הנוף של עמק "אושינן". הקבוצה של הצופים מאיטליה לא ממש הכירה את ישראל אבל הם הראו לי שבחוברת ההפעלות שלהם לישראל קוראים פלסטין. הם נוצרים אדוקים ולפני ואחרי כל ארוחה הם התפללו ושרו שירים שנשמעו מאוד יפים לאחד שלא מבין איטלקית. זו קבוצה אחת של 23 חניכים שמחולקים לבנים ובנות, לבנים יש מדריך ולבנות יש מדריכה. החניכים בגילאי 13-16 והמדריכים מבוגרים מספיק שהילדים שלהם יותר גדולים ממני. הקבוצה הזאת, החניכים והמדריכים, מכירים ונפגשים קבוע בצופים כבר יותר מ...

ביום שבת היה לי יום חופשי ונסעתי לעיר "מונטרה" שנמצאת במזרח החוף הצפוני של אגם ז'נבה. הגענו בדיוק כשהתחיל פסטיבל הג'אז השנתי שלהם וכל העיר היתה מלאה פסלים, דוכנים ותיירים. ביקרנו בקזינו המפורסם של מונטרה שנשרף בשנות השבעים ונתן את ההשראה לשיר Smoke on the water. למונטרה נסעתי עם עוד ארבעה חברים: שני ארגנטינאים, גרמני וסקוטית. הטיילת שם מאוד דומה לטיילת באילת, המון דוכנים, חם מאוד ויש הרבה מוזיקה מכל מקום. ההבדל הגדול הוא הטירות שנמצאות על החוף ובמקום ירדן רואים את צרפת באופק. ביום ראשון התקיימה תחרות הספורט השבועית והפעם כבר הגיעו יותר אנשים וטבלת המשחקים נהייתה מסובכת יותר. למרות הגשם שתקף אותנו במפתיע בצהריים ולא הפסיק עד הבוקר למחרת, הגיעו לתחרויות הספורט כ- 80 אנשים מחמש מדינות שונות ולתחרות בנייה מהירה שקיימנו בערב הגיעו בערך 50 אנשים. קצת על מחנאות בעולם: רוב הצופים מכל העולם יודעים לכפות ולבנות דברים בסיסיים. הרוב המוחלט נפגשים תמיד בקבוצות קטנות (לדעתי הממוצע הוא 20 אנשים בקבוצה) ולכן הם לא בונים דברים גדולים כמו בארץ. הצופים בעולם לא בונים דברים לראווה כמו במ...

קטע קצר מהמדורה שמתקיימת כל יום שישי במרכז הבינלאומי לצופיות בשוויץ.

שלושת הימים האחרונים היו מלאים בפעילות ובעיקר בפעילות ערב - כך שלא היה לי את הזמן לכתוב לכם ורק עכשיו אני יכול להתפנות ולהזכר בכל מה שעברתי. ביום רביעי בבוקר יצאתי להדריך קבוצה של צופים מפינלנד בטיול ל"גסטרנטל ואלי", עמק שלם שנוצר מקרחון ענק שנמס לפני כמה מיליוני שנים. הפינלנדים היו ממש נחמדים והצלחנו לתקשר למרות שרובם לא ממש מדברים אנגלית. בשלושת הימים האחרונים למדתי די הרבה משפטים בסיסיים בפינית ולמדורה של יום שישי אפילו הכנתי שיר בפינית שהיה הצלחה אדירה! יום רביעי היה הראשון ביולי, יום קנדה, ובגלל שגם קנדים יש לנו כאן יצאנו בערב כל הצוות למיני-גולף שהיה מוצלח למרות הגשם ומשם המשכנו לגלידרייה שוויצרית מעולה. כל יום חמישי בערב יש משחק שנקרא KanderChallenge וכולם מוזמנים להשתתף. הפעם נרשמו למשחק יותר ממאתיים אנשים אבל הרבה ביטלו בגלל הגשם. מצאתי את עצמי עומד על הגג עם מגה-פון בגשם, מזמין אנשים להצטרף למשחק וצועק "Let your smile be your umbrella". בסופו של דבר השתתפו בערך 80 אנשים בקבוצות מעורבבות. לכל קבוצה צבענו את הפנים בצבע אחר והן עברו בתחנות שפזורות בכל האיזור ...