Upper Hut

מהיום בבוקר במשך שישה שבועות יהיה כומר נוצרי בקנדרסטג שנשלח על-ידי אגודה נוצרית כלשהי ותפקידו לא ממש ברור. הוא יתפעל את פינת התפילה שיש בשטח המחנה ואולי יארגן עוד קצת פעילות למי שיבקש. אני לקחתי אותו לסיור בכל המבנים של המרכז, השטח המחנה ואפילו בשמורת הטבע הצמודה. דיברנו קצת ובעיקר חשבנו מה הוא כבר יכול לעשות כאן ואיך הוא ישווק את עצמו לקבוצות שרובן תכננו לפחות חצי שנה מראש את כל הפעילות שלהן.

בצהריים נסעתי לבקתה על הר "אושינן" בגובה 1890 מ' כדי לפגוש קבוצה מאיטליה שהגיעה בערב. הפעם מזג האוויר היה טוב ויכולתי לראות את הנוף של עמק "אושינן". הקבוצה של הצופים מאיטליה לא ממש הכירה את ישראל אבל הם הראו לי שבחוברת ההפעלות שלהם לישראל קוראים פלסטין. הם נוצרים אדוקים ולפני ואחרי כל ארוחה הם התפללו ושרו שירים שנשמעו מאוד יפים לאחד שלא מבין איטלקית.

זו קבוצה אחת של 23 חניכים שמחולקים לבנים ובנות, לבנים יש מדריך ולבנות יש מדריכה. החניכים בגילאי 13-16 והמדריכים מבוגרים מספיק שהילדים שלהם יותר גדולים ממני. הקבוצה הזאת, החניכים והמדריכים, מכירים ונפגשים קבוע בצופים כבר יותר משבע שנים ברציפות. אפשר ממש לראות איך המדריכה מכירה את כל הילדים ואיך הם מתייחסים אליה כמו לאמא. בבוקר שאחרי השינה בבקתה הם עשו טקס קצר ובו הם קראו בכל פעם לחניך אחר, מהחניכים הבוגרים יותר, איחלו לו בהצלחה, נתנו לו חוברת עם שאלות ושלחו אותו לדרך חזרה לקנדרסטג. זה סוג של "מסע בדד" של החניכים הבוגרים יותר. הצעירים יצאו למסלול מאוחר יותר כקבוצה עם המדריכים.