דור פוזנר

הגישה של תנועת הצופים לחינוך חייבת להיות עקבית עם מה שהצופיות מנסה להשיג. שוב, אלה העקרונות, האמונות הבסיסיות שעל-פיהם הוקמה תנועת הצופים, שמנחים את הגישה החינוכית. הגישה הצופית לחינוך יכולה להיות מתוארת כך: האדם במרכז, קהילה קרובה והנחייה רוחנית .   האדם במרכז   ·          תנועת הצופים מקבלת כל אחד כאדם מיוחד, עם רקע אישי וניסיון חיים משלו, צרכים אישיים, תפיסות משלו, תחומי עניין משלו, וקצב התפתחות משלו. ניתן לזהות את הייחודיות של כל אדם בצופים דרך: o         כיבוד ההחלטה החופשית של כל אחד להצטרף לצופים או לא. o         הצעת מסגרת עבודה של חינוך-עצמי (כמו שבאדן פאוול תיאר זאת: "חינוך מבפנים"). o         הזמנת כל אדם צעיר להתפתח לשיא היכולות האישיות שלו ללא השוואה עם אחרים. o         הגמישות של מערכת החינוך הצופית המאפשרת לכל אדם להתפתח בדרך הרלוונטית ביותר בשבילו דרך: §           תרגום מטרות החינוך הכלליות המוצעות לשכבת הגיל למערכת של מטרות אישיות לאחר שיקוף מצב עם תמיכה של בוגרים ומדריכים. §           התקדמות דרך שאיפה לתחומי העניין האישיים וחקירת הדאגות האישיות. §          ...

התפיסה של חוק   פסיכואנליזה מראה לנו איך התפיסה של החוק מתבססת תוך 3 השנים הראשונות כאשר הילד הצעיר מתגלה ממערכת יחסים משולבת עם האימא, מקבל את נוכחותו של האבא ומקבל עליו את הסמכות של ההורים שלו. (מציית לכל החוקים ללא שאלה). לאחר מכן הילד מגיע למצב בו הוא המטרה של הדחפים שלו, החוק היחידי הוא הרצון שלו. במקרים קיצוניים זה יכול להוביל לסוציופתיות ולחוסר תפקוד, למשל כשהאדם לא מסוגל לשים את עצמו בנעליים של מישהו אחר או לחוות חוויה כלשהי של רחמים כלפי אחר (הסבר בתמונה למעלה). הסיטואציה הזו מתגברת בחברה המודרנית בה יש תופעות רבות של משפחות חד-הוריות בהן חסרה דמות האב ואנחנו בתור מחנכים נאלצים להתמודד עם ילדים שמעולם לא קיבלו חוקים ומורדים כנגד סמכויות מגיל צעיר. יש מצבים אחרים בהם אנשים נשארים חסומים בשלב פרימיטיבי עם חוקים בעלי כוח רב להם הם חייבים לציית באופן מיידי. אלו חוקים הקשורים בעונשים – מערכת חוקים שבאדן פאוול התנגד לה.   הדיאגרמה למעלה מציגה את התפיסה מנקודת מבט של מבוגרים. ·          בהתחלה, הילד מציית לכל חוק. אם גישה כזו תמשיך עד לבגרות, האדם יהיה במקרה הטוב ביותר שמרן ובמקרה הר...

"האם זה אפשרי להנחיל שיטת חינוך שתגרום להימנעות מקונפליקטים או פתירתם בשלווה ודרך פיתוח כבוד לבני-אדם, לתרבויות של אחרים ולערכים של אחרים?" "למידה: האוצר שבפנים" דו"ח ועדת החינוך הבין-לאומית למאה העשרים ואחת 1996   החוק וההבטחה הם אלמנטים מהותיים וחיוניים במתודה הצופית אבל לעיתים רבות הם לא מובנים כהלכה בתנועה וגם מחוץ לתנועה. אני אנסה להציג את היסודות הפסיכולוגיים של החוק וההבטחה, להסביר את הסיבה להיותם אלמנטים חשובים במתודה הצופית ואת הרלוונטיות שלהם לצרכים החינוכיים שלנו היום.   חשוב להסביר שכשאני משתמש במונח "המתודה הצופית" אני מתכוון לדרך בה אנו מחנכים בתנועת הצופים בכלל, לאורך כל השנה. אחד האירועים הגדולים במשך השנה הוא ההבטחה וההצטרפות לתנועה, וכאן אנו מגיעים לנושא של מאמר זה.   אלמנטים שלא מובנים כהלכה   לפעמים, בחברות מערביות מתירניות, המונחים "חוק" ו"הבטחה" נראים מיושנים ומפוקפקים. להרבה אנשים, החוק היחידי שנחשב הוא חופש הביטוי והסיפוק העצמי. בחברות יותר בנויות, החוק מובן פשוטו כמשמעו כאוסף של מחויבויות אליהן חייבים לציית...

" התרומה היא לעשות את מה שאתה אוהב הכי טוב ואז להשתמש בו כדי להגיע  לאנשים וכדי לגרום להם לרצות לעשות את אותו הדבר ולהאמין שזה אפשרי " (דניאל קינד, פורום אנ"ת) לדעתי לא צריך להיות "הכי טוב" כדי לתרום. מספיק להבין, מספיק לרצות, מספיק לחלום. אז התרומה היא לעשות את מה שאתה אוהב כדי להגיע לאנשים ולגרום גם להם לעשות את מה שהם אוהבים כדי להגיע לאנשים ולגרום גם להם... עד כאן לא דיברנו בכלל על אמנות. זו צופיות. להשתמש במיומנות כדי לפתח בני-אדם. בגלל זה הכותרת היא גם אנ"ת. גם אמנות נותנת תרומה, אבל לא רק! ואם אנחנו רוצים להשפיע על כמה שיותר אנשים אנחנו נשתמש במה שאנחנו אוהבים (אמנות) אבל צריכה להיות לנו היכולת להסביר שכל אחד אוהב ונמשך לתחום אחר אבל בכל זאת הוא יכול לתרום ולתת ולחנך ולפתח דרך מה שהוא אוהב. זו אחת המטרות שיש לגרעין אנ"ת ובכלל לתנועת הצופים - להחדיר את האמונה שדרך כל מיומנות של כל אחד אפשר להתפתח, לפתח ודרך כך לתרום ולעשות את העולם מקום טוב יותר. להפיץ את הצופיות. אבל לגרעין אנ"ת יש מטרה יותר ממוקדת: לפתח את המיומנויות שהוא מומחה בהן - האמנ...