יום רביעי 17/06

היום יצאנו בבוקר לטיול בקבוצות קטנות. הלכנו ברגל מהמרכז לטיול שנקרא "צ'יזרי הייק" או "מסלול הגבינה". בשוויץ יש מערכת שבילי טיול מעולה. כל-כך טובה שהם לא משתמשים בנ.צ. ובקווי אורך ורוחב כמו בשאר העולם, הם פשוט משתמשים במספרי המסלולים שלהם. יש בשוויץ שלושה סוגים של מסלולים: קל, בינוני וקשה (ויש להם גם שמות ארוכים בגרמנית שאין צורך לכתוב). אז התחלנו במסלול קל (וכשאומרים קל מתכוונים לדרך אפר רחבה) ועברנו למסלול הבינוני (שזה כבר מטיבי לכת), טיפסנו במעלה הר לא גבוה יחסית להרים בסביבה אבל מספיק גבוה כדי שיהיה בו שלג ונוף מדהים. במעלה ההר הגענו לביקתה קטנה עם עיזים ופרות ומשפחה בת 3 נפשות שגרה שם בתקופת הקיץ ומכינה גבינות. עשינו סיור בביקתה, ראינו איך מכינים גבינות וכמובן שטעמנו מכל מה שהיה שם. מה שבאמת מגניב הוא שאין דרך פשוטה לעלות לשם והמשפחה פשוט נשארת שם במהלך כל הקיץ. יש להם רכבל קטן כדי להעלות ציוד ואת החשמל הם מפיקים מאנרגיה סולארית!

אחרי הטיול עברתי הכשרה על הפעילות האקולוגית במרכז. המון פעולות בנושאי מיחזור, צמחיה, חיות, מים והכרה עם הטבע (כולל אפילו איך לתקשר עם עטלפים). שוויץ זה מקום מדהים מבחינת איכות הסביבה. החל מהמים הטבעיים מהקרח הנמס (במקום לשאוב מי תהום), פשוט ממלאים בקבוקי מים בנהר ושותים! ועד המיחזור המושלם שמנצל כמעט 100 אחוז מהזבל! רק חבל שהם מעדיפים לגור באמצע שום מקום עם מלא פרות מאשר עם אנשים.

ובסוף היום היה ברביקיו ו"ערב בינלאומי". בקיץ, בכל יום שני יהיה "אינטרנשיונל איבנינג" ובו כל מדינה תקים דוכן עם מידע, אוכל וכו'. אז אנחנו עשינו ערב כזה רק של הצוות ואני חייב להגיד שאם זו היתה תחרות הייתי מנצח :-). אמנם לא הספקתי להכין את הפלאפל והטחינה שהבאתי מהארץ והסתפקתי ב"במבה", אבל האלבום שלי משך את כל צומת הלב ואפילו שקיבלתי מקום ממש קטן צמוד לארה"ב ה"גדולה" כולם באו אליי וחיכו בתור כדי להסתכל, לקרוא ולשאול שאלות - על ישראל, על הצופים שלנו וכמובן על הצבא.

להתראות,

דור פוזנר
שוויץ
www.kisc.ch