דור פוזנר

אחד הטיולים שאנחנו מציעים כאן הוא מסע של חצי יום בעמק גסטרנטל בעקבות היווצרות הרי האלפים. היום עברנו את הטיול בתור אורחים וביום שישי נעביר את הטיול בתור מדריכים - אחר-כך נוכל להדריך את הפעילות הזאת בכל פעם. האלפים נוצרו בהתנגשות היבשות אירופה ואפריקה במשך מיליוני שנים ובעמק בו אנו מטיילים אפשר ללמוד המון על סוגי האבנים ששם, על הקרחונים הענקיים שבין ההרים ואפשר ממש לראות שיבשת אפריקה התקדמה במהירות גבוהה יותר מיבשת אירופה. כשחזרנו עברנו על שאר הפעילויות של איכות הסביבה שכל אחת מהן היא פעילות מעולה ואני מבטיח להרחיב עליהן מתישהו עם יותר תמונות ופרטים. בערב, כמו שהולך לקרות בכל יום שלישי, קיימנו תחרות בינלאומית שנקראת Race the World. קבוצות ממדינות שונות התערבבו ועברו תחרויות שכל אחת מהן בנושא של מדינה אחרת בעולם.

כל יום שני, שהוא היום הראשון בשבוע כאן, מתחיל בהרמת הדגל מול כל האורחים. היום, בגלל שעונת הקיץ רק התחילה היו רק מאתיים משתתפים מחמש מדינות שונות (לא כולל הצוות). הטקס מתחיל בכך שכל אחד ממדינה שונה מברך "בוקר טוב" בשפה שלו והקבוצות הגדולות גם מציגות קריאת מורל קצרה משלהם. אחר-כך מרימים את הדגל ונציג אחד אומר את ההבטחה בשפה שלו, הפעם, לכבוד הפעם הראשונה שמקיימים את הטקס, אני אמרתי את ההבטחה בעברית. ולסיום, משחקים משחק קצר עם כל האורחים. הפעם שיחקנו משחק מצחיק ומוכר בו כולם עומדים במעגל וצריכים להתיישב אחד על השני ואז גם להתחיל ללכת. אחרי הטקס, בעקבות ההבטחה העברית שלי, התחילו להגיע אליי המון אנשים בכל הזדמנות ולשאול על ישראל... בצהריים ביליתי שלוש שעות בבדיקת כל הציוד להפעלות העמלנות שכוללות הכנת תכשיטים, עבודה בעור, גילוף אבנים, יצירת נרות, הדפסת חולצות, צביעת פנים ועוד. ובערב, התחלנו להתכונן לערב ברביקיו בינלאומי. כל יום שני בערב הארוחה מתקיימת בחוץ בתור ברביקיו ומייד אחריה מתחיל ערב בינלאומי בו כל מדינה מציגה את עצמה בדוכן עם תמונות, הפעלות, שירים וכמובן אוכל. הפעם המשתת...

"אינטרנשיונל ספורט אפטרנון" בכל יום ראשון אחה"צ מתקיים טורניר ספורט גדול בין כל הקבוצות שנמצאות במרכז באותו הזמן. יש שני טורנירים במקביל של כדורגל וכדורעף. בנוסף, לכל מי שממתין למשחק שלו יש עוד המון פעילויות ספורט חופשיות ברחבת הספורט הגדולה. חלק מתפקידי במחלקת הפעילות הוא לארגן ולנהל את הפעילות במחנה, ויום ספורט שכזה הוא אחד מהם. הפעם השתתפו רק 4 קבוצות, שלוש קבוצות מגרמניה ואחת מדנמרק (בערך 40 איש) וככל שהקיץ מתקרב יהיו יותר ויותר אורחים. KISC Light Trail בכל יום ראשון בערב אנחנו מפעילים את הקבוצות בהליכה לילית ביער, עם לפידים בוערים, כשבדרך הם פוגשים מדריכים שמקריאים ציטוטים או סיפורים מעניינים. ההליכה שקטה מאוד ותמיד הקטע האחרון הוא מכתבו האחרון של באדן פאואל. בסוף המסלול מגיעות הקבוצות למדורה, שרים שירים, מדברים ומכירים חברים מכל העולם. הפעם השתתפו בסביבות 70 אנשים מדנמרק, אירלנד וארה"ב ואני ניהלתי את המדורה עם שירים, סיפורים ומורל בכל מיני שפות.

היום זוהי הפעם הראשונה שחוגגים את ה"פינק דיי", היום הורוד. ורוד זה צבע החולצות של הצוות במרכז הבינלאומי לצופיות ומכיוון שהמרכז קיים כבר כמעט 90 שנה - יש אלפי "פינקיס" בכל רחבי העולם שחוגגים את היום הזה. כדי לציין את היום אכלנו ארוחת בוקר בחוץ על הדשא במקום בחדר האוכל, לובשים את החולצות הורודות שלנו. בהמשך היום היתה תחרות כדורעף ובערב תהיה מסיבה גדולה יחד עם ארוחת הערב. בנוסף, היום זהו היום החופשי שלי, כל אחד מקבל יום חופשי אחד בשבוע ואני קיבלתי את שלי היום. לכבוד זה הלכתי היום לפארק חבלים מקצועי שמגיע לגובה של יותר מ 20 מטר ומשתרע על שטח גדול של עצים ממש ממש גבוהים. מרוב התלהבות החלטתי לעשות את המסלול הכי קשה והכי גבוה (דרגה 4). לבשנו רתמות, קסדות וכפפות, הכל ברמה מאוד גבוהה ואפילו הכפפות היו לפי מידת כפות הידיים שלנו (אני מידה 8), ויצאנו לדרך. כשמטפסים בכזה גובה לכל צעד יש משמעות ולקח לי זמן להתרגל לארבעת השאקלים מסוגים שונים שהיו מחוברים אליי. הרעיון הכללי היה לטפס ולעבור מעץ לעץ בגבהים מטורפים ובלי מעקה. בין כל שני עצים היה מעבר שונה: אומגה, סולם חבלים, הליכת קו...

היום בבוקר חילקו אותנו למחלקות השונות. וכדי שתבינו במה מדובר אני אסביר קצת על המבנה של KISC. הצוות במרכז עובד בשלוש מחלקות שונות: מחלקת פעילות, מחלקת שירות לקוחות ומחלקת שטח המחנה. המקום עצמו די דומה לחוות הצופים בישראל, יש את החדרים והכיתות, יש שטח ללינה בחוץ ויש את המרל"צ שאחראים על הפעילות. אז כאן כולם עושים הכל אבל לכל אחד יש תפקיד מוגדר יותר למשך היום. זה אומר שגם זאת שאחראית על הכביסה יכולה להעביר פעילות בערב בינלאומי ואפשר למצוא את המדריך טיפוס הרים לפעמים יושב בקבלה ועונה לטלפונים. מחלקת פעילות פועלת בשלושה תחומים: פעילות אקסטרים (טיפוס הרים, שלג וקרח, טיולים בהרים וכו'), פעילות איכות הסביבה (מיחזור, הכרת הטבע, חיות, צמחים, מים וכו') ופעילות בין לאומית (משחקים והפעלות המשתפות קבוצות מכל העולם). מחלקת שירות לקוחות אחראית על הקייטרינג וחדר האוכל, על הקבלה, על החנות, הכנסת אורחים לחדרים, כביסה וכו'. ומחלקת שטח המחנה אחראית על כל שטח המחנה הענק שכאן, כולל מיחזור כל סוגי הזבל, טיפול בכל צרכי האורחים במחנה, השכרת אוהלים, הדלקת מדורות ובעיקר טיפול בבעיות מזג האוויר. ז...

יום חמישי היה יום ההכשרה האחרון שלנו ובסופו עברנו במסלול יפה בטבע, הגענו למסעדה מפוארת, אכלנו פונדו גבינה ומשם יצאנו בשלשות להליכה לילית עם לפידים בין תחנות - בכל תחנה חיכה מישהו מהצוות ובירך אותנו בהצלחה בתקופת הקיץ. זה היה מאוד מרגש, כל איש צוות הכין ציטוט, פתגם, סיפור או שיר והדרך היתה יפה, מלאה במים ובצמחייה. בסוף ההליכה הגענו למדורה ענקית, בשטח המחנה של המרכז, ולמרות שהייתי שמח לספר לכם על הטקס המדהים שהיה שם, הבטחנו להשאיר את הטקס סיום ההכשרה סודי. אם אי פעם תגיעו להיות חלק מהצוות כאן - תוכלו לדעת :-) אחרי הטקס יצאנו כולנו לחגוג בפאב שממש קרוב למרכז, יחד עם אורח הכבוד שהיה איתנו: יושב ראש תנועת הצופים העולמית. כמובן שלא ויתרתי על ההזדמנות ובמשך שעה שלמה ישבתי איתו וסיפרתי לו כל הצופים בישראל, דיברנו על ההבדלים בין המדינות השונות, התווכחנו על הגיל המקסימלי של חניך בתנועה, דיברנו על מטרות התנועה ועוד ועוד ועוד.

היום יצאנו לטיול למקום שנקרא "לוטשנפס" (Lotschenpass glacier), זה מעבר בין כמה הרים שנמצא בגובה 2690 מטר. בדרך עברנו בהרבה מאוד שלג והלכנו על "קרחון-עד", כזה שנשאר קפוא במשך כל השנה! השתמשנו בגרזני-קרח כדי לא להחליק ולמזלנו מזג האוויר היה מצויין. זה היה מסלול מדהים שהתחיל בנסיעה במיניבוס במעלה ההר עד לנקודת ההתחלה, מעבר בעשרות נחלים שונים, חלקם בעזרת גשרים וחלקם כללו הליכה במים עד גובה הבירכיים, וכשהיינו מספיק גבוהים יכולנו לעשות מלחמות שלג. העלייה קשה אבל החלק המפחיד הוא ההליכה הארוכה על הקרחון שהיה מלא בשלג שירד באזור עד אתמול בערב. בעוד חודשיים כבר לא צפוי להיות שלג והקרח יהיה מכוסה באבנים שהגיעו אליו מהמפולות הרבות שאפשר לראות כל כמה דקות. בסוף המסלול, בשעה 17:00, הגענו לעיירה פרדן שכל הבתים בה מעץ, כמו עיירה שוויצרית טיפוסית. משם לקחנו אוטובוס ואחר-כך רכבת עד לקנדרסטג. אחרי שאכלנו והתקלחנו, הדגימו לנו עוד אירוע שמתרחש כל שבוע ונקרא "אתגר-קנדר" - בקבוצות מעורבות מנווטים בכל איזור המרכז ועוברים משימות ותחנות אתגר שונות - כולן מאוד דומות למה שאנחנו עושים...

תנועת הצופים העולמית הוקמה ב 1907 ע"י הלורד באדן פאואל. אחרי שהוא ראה את הפוטנציאל העצום שיש לתנועה בתור ארגון בינלאומי הוא החל לקיים את הג'מבורי העולמי אחת לארבע שנים, כל פעם במקום אחר בעולם. אבל אחת לארבע שנים זה לא מספיק ובאדן פאואל חלם להקים מיני-ג'מבורי קבוע שיארח צופים מכל העולם בכל יום בשנה. ואחרי שביקר בעיירה קנדרסטג, החלום הפך למציאות. בשנת 1923, הוקם המרכז הבינלאומי לצופיות בקנדרסטג, שוויץ: Kandersteg International Scouting Centre או בקיצור KISC. המרכז ממוקם 1,200 מטר מעל פני הים, 65 ק"מ דרומית לעיר ברן וממש בין הרי האלפים השוויצרים. למרכז מגיעים בכל שנה יותר מ- 11,000 צופים וצופות מכל העולם, רובם בתקופת הקיץ. אבל יש עוד כמה סיבות לבקר בקנדרסטג, מרק טווין התאהב במקום והכריז עליו כ"מקום שחייבים לראות!". בנוסף, לקנדרסטג יש מקום בין "1000 המקומות שצריך לראות לפני המוות: רשימת החיים למטייל". אז למה לא? לפני שנתיים הייתי מדריך במשלחת לג'מבורי העולמי באנגליה ושם פגשתי מדריכים מ KISC שסיפרו לי על המקום ונתנו לי עלון מידע ששמרתי ומצאתי במקרה ...

ביום רביעי נצא לטיול הקשה ביותר עד עכשיו. הוא בעיקר קשה כי עלינו לארגן אותו בעצמנו, להוציא את האישורים המתאימים, ללמוד את המסלול, להכין רשימת ציוד, להשיג וואוטצ'רים (כרטיסי נסיעה ברכבת, באוטובוס וברכבל), לדאוג לאוכל, להוציא ציוד מיוחד כמו גרזנים לקרח וחבלי טיפוס וכו'. אז קודם כל, אני צריך שכולכם תחזיקו אצבעות שמזג האוויר יהיה טוב מחרתיים, וחוצמזה, היום היו לנו כמה יחידות הכנה להדרכה בטיול כזה. אחר-כך יצאנו לטיול של כמה שעות ביער מוגן שנמצא באזור יחד עם שלושה יערנים שהסבירו לנו הכל על הטיפול הטבעי שהשוויצרים עושים ליערות שלהם. אפילו שיש סוג של חיפושית שפוגעת בכל העצים ומתפשטת במהירות, החוק השוויצרי לא מאפשר להילחם בה בשיטות כימיות מתקדמות והעצים פשוט נופלים... כשחזרנו עברו יחידה קצרה על ההסטוריה של KISC ואני ארחיב על ההסטוריה בהזדמנות. בנוסף, פגשנו שני כבאים שלימדו אותנו הכל על כיבוי שריפות בכל השיטות. בגלל שיש כל כך הרבה יערות, בשוויץ יש שריפה כל 26 דקות! ואחרי ארוחת הערב, התחלקנו לקבוצות ועשינו הדמייה למה שהולך לקרות בכל יום ראשון בצהריים: יום ספורט בינלאומי! קבוצות מכל העו...

היום בבוקר נסענו לעשות ראפטינג. קיבלנו את כל הביגוד המתאים, התחלקנו לחמש קבוצות ונכנסו לסירה. זה היה מסלול ארוך, עם מפלים בדרך והמון מקומות מגניבים. הנהר ממש רחב והזרם חזק מאוד - היה ממש כייף ועם הבגדים שנתנו לנו המים הקפואים שבאים מהקרח בהרי האלפים כמעט ולא הורגשו. אחר-כך נתנו לנו ערב חופשי, נסעתי עם עוד כמה חברים מהעיירה בה סיימנו את הראפטינג לעיירה "שפיץ" ובילינו שעתיים ליד האגם הענק ששם והפארק הגדול. משם המשכנו ל"פרוטגן", עוד עיירה קטנה וממנה לקחנו אוטובוס לקנדרסטג.

התמונות הועלו למחשב בתאריך המצויין אבל לא צולמו דווקא ביום זה.

משום מה המכתב הקודם לא נשלח, אז זכיתם בשני מכתבים ברצף... 19/06/09 אתמול הכרנו את שטח המחנאות. יש כאן מקום לאלפיים איש בו-זמנית להקים מחנות אוהלים בשטחים מסודרים ויפים. אני אפרט יותר על שטחי המחנאות בפעם אחרת. בערב למדנו לטפס על קיר טיפוס ואחר-כך יצאנו לפאב. והיום עברנו יחידה על בטיחות, יחידה על המטבח (שמאוד דומה למטבחים הגדולים בצבא אבל בלי הטבחים של צה"ל) ויחידה מעניינת על תקשורת עם הרבה משחקים שמבוססים על זה שכל אחד מדבר בשפה שונה... עוד מעט נצא לטיול באחד ההרים, נתמקם ב"הט" (Hut) שזה מן בקתת עץ למטיילים ושם נישאר עד הבוקר. זה נשמע כייף אבל אם תבדקו את התחזית לאזור שאני נמצא בו תראו שיורד כאן מלא גשם שרק הולך ומתגבר... יהיה מעניין! קצת פרטים טכניים לכל מי ששאל: אנחנו ישנים בחדרים כמו במלון, אבל מנקים ומסדרים לעצמנו הכל, כמו כל האורחים במקום - כולם צריכים להשאיר נקי ומסודר אחריהם ואין מנקה או חדרנית כמו שושנה בחוות הצופים. אנחנו שלושה בחדר, בנים בנפרד ובנות בנפרד. איתי בחדר ישנים קאהול מאירלנד וואוטר מהולנד. יש מקלחות ושירותים לכל קומה, יש מכבסה כמו בקיבוץ (שמים בגדי...

התמונות הועלו למחשב בתאריך המצויין אבל לא צולמו דווקא ביום זה.

היום יצאנו בבוקר לטיול בקבוצות קטנות. הלכנו ברגל מהמרכז לטיול שנקרא "צ'יזרי הייק" או "מסלול הגבינה". בשוויץ יש מערכת שבילי טיול מעולה. כל-כך טובה שהם לא משתמשים בנ.צ. ובקווי אורך ורוחב כמו בשאר העולם, הם פשוט משתמשים במספרי המסלולים שלהם. יש בשוויץ שלושה סוגים של מסלולים: קל, בינוני וקשה (ויש להם גם שמות ארוכים בגרמנית שאין צורך לכתוב). אז התחלנו במסלול קל (וכשאומרים קל מתכוונים לדרך אפר רחבה) ועברנו למסלול הבינוני (שזה כבר מטיבי לכת), טיפסנו במעלה הר לא גבוה יחסית להרים בסביבה אבל מספיק גבוה כדי שיהיה בו שלג ונוף מדהים. במעלה ההר הגענו לביקתה קטנה עם עיזים ופרות ומשפחה בת 3 נפשות שגרה שם בתקופת הקיץ ומכינה גבינות. עשינו סיור בביקתה, ראינו איך מכינים גבינות וכמובן שטעמנו מכל מה שהיה שם. מה שבאמת מגניב הוא שאין דרך פשוטה לעלות לשם והמשפחה פשוט נשארת שם במהלך כל הקיץ. יש להם רכבל קטן כדי להעלות ציוד ואת החשמל הם מפיקים מאנרגיה סולארית! אחרי הטיול עברתי הכשרה על הפעילות האקולוגית במרכז. המון פעולות בנושאי מיחזור, צמחיה, חיות, מים והכרה עם הטבע (כולל אפילו איך לתקש...

אני מתנצל מראש, המכתב הזה לא אישי, והוא גם לא בצורה שתתאים לכתבה באתר, וגם עדיין אין לי תמונות לשלוח לכם. פשוט הימים כאן מאוד עמוסים, יש תור לשימוש במחשבים וכשיש לי זמן אני מנצל אותו כדי לדבר עם האנשים שכאן ולא כדי לתעד, לעדכן או לכתוב. בטוח שאחרי שההכשרה תסתיים יהיה לי יותר זמן אליכם. אז מה עשינו עד עכשיו? בערב הראשון היתה היכרות ושיחה מסביב לתורן, בימי השיא של הקיץ יהיו כל ערב מסביב לתורן אלפי אנשים! היום השני היה היכרות עם החיים בKISC. עשינו סיור בשני המבנים המחוברים שמלאים בהמון חדרים, משרדים, אולמות, מחסנים וכו'. עברנו יחידה שלמה על שריפות ויציאות חירום, וכמובן שיחת נהלים. חשוב לציין שיש חדר צוות ענק, עם ספות, טלויזיה, פינת מחשבים, ספריה, אח, ובעצם - כמו חדר שכב"ג אבל ממש מאובזר ומסודר. יש גם מחברת רכילות שכל אחד יכול לכתוב בה מה שהוא רוצה, אבל הם לא ממש מבינים כשאני כותב בעברית :-) והיום היה היום השלישי, המכונה גם D' DAY. קמנו בשש וחצי בבוקר עם השכמה מיוחדת, התחלקנו לקבוצות: אוויר, אדמה, אש ומים. וקיבלנו תחפושות בהתאם. אכלנו ארוחת בוקר בחוץ, למרות הגשם, ויצאנו למשימו...