דור פוזנר

בחודשים האחרונים לקחתי חלק בצוות חשיבה שעוסק בכתיבת תחום ה"צופיות" בתוכנית ההדרכה החדשה "המסע בצופים". קבוצה קטנה של בוגרים, עובדי התנועה, שעתידים לקבוע את האופי של "הצופיות בתנועת הצופים" - וחלקכם בטח יסכימו איתי, אם יש מאפיין אחד מרכזי בתנועת הצופים זו הצופיות. מכירים את הילדים האלה שתמיד רוצים לדעת איך דברים עובדים? אלה שמפרקים כל משחק או כל חפץ כדי לראות איך הוא בנוי, אותם ילדים שעוקבים אחרי אבא שלהם בזמן שהוא מתקן דברים בבית, שאוהבים לגעת בכל דבר, לקרוא כל דבר, לראות הכל... ככל שהם יותר נוגעים בדברים ככה הם מבינים אותם יותר - דרך הידיים. אני חושב שאפשר לחלק את כל הילדים לשתי קטגוריות. היום, או שהילדים סקרנים או שהם שאננים ולמרבה הצער - נראה לי שהאפשרות השנייה שכיחה יותר. אני רואה את זה גם בצופים כל הזמן. אפילו בדברים פשוטים ובסיסיים כמו פעולת בישול - ילדים מעדיפים לבחור את הדרך הקלה והמוכרת מאשר לגלות מתכונים חדשים, דרכים חדשות לבשל ולצאת מחוץ לקופסא. בראיונות למשלחות השונות אני תמיד שואל חברי שכב"ג על התפקיד שהם עושים בשבט, על מערכי הפעילות האחר...